הבלתי נראים הוקרן בפסטיבל דוקאביב 2010
צפיתם בסרט? ספרו על רשמיכם בספר האורחים
לקריאת ביקורת על הסרט בטיים אאוט, אושרה שוורץ
חורף קשה במיוחד עבר על תושבי הכפר הבדווי, ערב אל נעים. 
גשמים עזים שירדו הציפו מספר רב של פחונים. יושביהם, נשים זקנים וילדים, נאלצו לעזוב במהלך הלילות ולמצוא מחסה מהשיטפון בפחונים של שכניהם. הקור העז והרוחות הסוערות גרמו להרס רב בכפר שמחכה מזה 10 שנים לבנייתו מחדש. אבל סחבת בין גורמי התכנון ומשרדי הממשלההשאירו אותם בתנאים בלתי אנושיים. סיפור קטן מתקופת מלחמת לבנון השנייה, בה שהיתי בכפר במשך מספר ימים : כשהחלו הסירנות להישמע לא ידעו התושבים מה לעשות ,הכפר וילדיו היו בהיסטריה לא היה להם לאן לברוח.
הקטיושות זעזעו כל האזור,בכרמיאל השכנה נפגעו עשרות בניינים. פחוני הכפר כמובן שלא יכלו להגן על האנשים, ואז החלה מנוסת תושבים אל מערות אשר נמצאות בואדי הסמוך ,שם הסתתרנו במשך 3 ימים, איש מגורמי הבטחון לא טרח לבוא ולהסביר להם מה לעשות. כך הם העבירו את הימים מצפים לנס. פנייתי לשרת החינוך דאז ,יולי תמיר הניבה תוצאות - ממ"ד 1 לכל הכפר (זהו ממ"ד שיכול להכיל כ 8 אנשים ). אין גבול לציניות. ראש המועצה אמר לי שאין לו זמן כרגע לטפל בבדווים "שלי" ושכל התושבים במועצה נמלטו מהאזור.
לתושבי ערב אל נעים לא היה לאן להימלט ,בטוח שלא היה להם כסף למלון בדרום,הם נשארו שם עד סוף המלחמה, מתפללים שלא יקרה אסון. באותם ימים ממש, שרתו 3 חיילי גולני תושבי הכפר את מדינת ישראל, סיכנו את חייהם בלבנון, כשחזרו מהמלחמה,לכפרם נטול החשמל, נכנסו לשטוף את עצמם מזוהמת המלחמה. אחד מהם התרחץ במים הקפואים וזעק למה אין לי מים חמים ??...למה לא מגיע לי להתרחץ."
גם אנו שיושבים עכשיו בבתינו המחוממים, ילדינו מוגנים יכוליםלעזור לאנשי הכפר שזקוקים עכשיו לתמיכה. אם לא אנחנו -- אין להם אף אחד שיעזור. שמיכות, תנורים, בגדים חמים וביקורי תמיכה יתקבלו.
לתיאום סיוע וארגון סיורי היכרות בכפר, אנא כתבו ל - This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it
